משרד האוצר פרסם אמש (שני) תזכיר חוק מעודכן לגבי הוצאה לחופשה ללא תשלום. מהם השינויים החשובים? שאלנו את עו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי, שותף וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות', ועו"ד עופר איילון, שותף במשרד גדעון רובין ושות' העוסק בדיני עבודה. ראשית, יש לדעת כי מדובר בתזכיר חוק בלבד, שרק לאחר שיחוקק כדין יהיה לו תוקף מחייב.
עו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי מסביר כי תזכיר החוק שפורסם קובע הוראות מיוחדות למלחמת חרבות ברזל בנוגע לפיצוי עסקים שנפגעו ולעניין תשלום דמי אבטלה ביציאה לחל"ת. במסגרת זו ניתנו הקלות בנוגע לדמי אבטלה במהלך חל"ת אשר יחולו, בשלב זה, רק בתקופה הקובעת - מה-7 באוקטובר עד ה-30 בנובמבר. יתכן שהתקופה הקובעת תוארך, אך אין ערובה לכך.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
אילו הקלות נקבעו?
התקופה המינימלית לחל"ת תעמוד על 14 יום במקום 30 יום. כמו כן, תקופת האכשרה המינימלית לזכאות לדמי אבטלה קוצרה מ-12 חודשים במהלך 18 חודשים, ל-6 חודשים במהלך 12 חודשים. עו"ד מיכאלי מציין לגבי הארכת תקופת התשלום לדמי אבטלה כי עובד שזכאי לדמי אבטלה בתקופה הקובעת, אך בשל ניצול דמי אבטלה קודם תקופת הזכאות לדמי אבטלה קצרה, תוארך תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד לתום התקופה הקובעת, כלומר, עד ה-30 בנובמבר. כמו כן, בוטל הצורך לניצול ימי החופשה כתנאי לתשלום דמי האבטלה.
"כל יתר התנאים של ביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה בחל"ת, לרבות כי החל"ת חייבת להיות ביוזמת המעסיק, נותרו בעינם", מסביר עו"ד מיכאלי. "אם במקרה שהחל"ת ביוזמת העובד, אזי אין זכאות לדמי אבטלה, ולכן חשוב לרשום במכתבי ההוצאה לחל"ת שהדבר נעשה ביוזמת המעסיק ובשל המצב הבטחוני או הוראות פיקוד העורף".
האם חוקי להוציא לחל"ת בתקופת מלחמה?
לדברי עו"ד מיכאלי, התשובה חיובית, בנסיבות מיוחדות. "למרות שחל"ת כפופה להסכמת העובד, כאשר מעסיק אינו מסוגל לספק עבודה מטעמים שקשורים במלחמה, נדמה שבתי הדין לעבודה יכירו בהוצאת עובד לחל"ת, למרות התנגדותו של העובד, ובלבד שהדבר ייעשה בנסיבות חריגות שלא ניתן לספק עבודה לעובד.
"ההמלצה שלנו למעסיקים היא לגלות רגישות, סולידריות והתחשבות בעובדים ככל שניתן, ולכן חשוב שבתחילה המעסיקים יבדקו אפשרויות פחות פוגעניות כגון עבודה מהבית, או כניסה ליתרה שלילית של ימי חופשה בכפוף להסכמת העובד".
עו"ד מיכאלי מציין כי דמי האבטלה נעים בין 31% ל-80% מהשכר (נקבע בין היתר לגיל - מעל 28 שנים או מתחת - וגובה השכר). גם תקופת הזכאות המקסימלית לתשלום דמי אבטלה נגזרת מתנאים שונים. לכן, בטרם קבלת החלטה להוצאה לחל"ת מוצע לבדוק לגבי העובדים זכאותם לחל"ת, תקופת הזכאות וגובה החל"ת שישולם.
בנוסף, חשוב לזכור כי בזמן החל"ת מושעים יחסי עובד-מעסיק, ואין לעובד זכאות לשכר ולתנאים נלווים. כמו כן, חשוב לעקוב אחר הנחיות פיקוד העורף שמתעדכנות מידי יום לגבי מגבלות שנוגעות למוסדות חינוך, התקהלות, ולפתיחת מקומות עבודה.
מה עיקרי המתווה החדש בעניין חל"ת?
עו"ד עופר איילון מסביר כי בהמשך לביקורת הרבה שנמתחה על משרד האוצר, פורסם תזכיר חוק שכולל מתווה מוצע מעודכן במסגרתו הוגמשו משמעותית תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה בחל"ת. עיקרי ההקלות: תקופת החל"ת המזכה בתשלום דמי אבטלה תקוצר לתקופה מינימלית של שבועיים (במקום חודש כיום), ביטול ימי ההמתנה אשר מקוזזים מדמי האבטלה (5 ימים ראשונים אשר לא שולמו עד כה), תקוצר תקופת האכשרה המינימלית לצורך הזכאות לדמי אבטלה לשישה חודשי עבודה בלבד מתוך 18 חודשים (במקום 12 חודשי עבודה), תוסר הדרישה לקיזוז ימי חופשה צבורים ממכסת ימי האבטלה (כלומר עובד לא יצטרך לנצל חופשה או לקבל תשלום דמי אבטלה בקיזוז אותם ימים, והוא יקבל תשלום מהיום הראשון); וכן הוארכה תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה, באופן שתכלול בין היתר גם עובדים מתחת לגיל 40 שקיבלו דמי אבטלה במהלך תקופת הקורונה ("מובטלים חוזרים").
אז זה סופי?
עו"ד עופר איילון מסביר כי "חשוב לציין שהמתווה החדש פורסם בשלב זה כתזכיר חוק, והמשמעות היא שהוא ייכנס לתוקף רק לאחר שיעבור את הליכי החקיקה המחויבים. בשלב זה, תזכיר החוק פתוח לעיון להערות הציבור עד מחר בשעה 18:00, בהליך מזורז, ולאחר מכן יבשיל לכדי הצעת חוק שתונח על שולחן הכנסת לאישור. בשל חוסר הוודאות במשק, הלחץ הציבורי והביקורת הרבה שנשמעת מצד מגזרים שונים, ניתן לשער, כי החוק צפוי להיות מאושר בהליך חקיקה מזורז כבר במהלך הימים הקרובים".
